עד לתיקון 190 נדרש שכיר בעל שליטה לבחור האם להפקיד לרכיב הפיצויים או לרכיב התגמולים. במסגרת תיקון 190 נקבע כי ניתן לבצע הפקדות לפנסיה לבעלי שליטה כפי שמבצעים הפקדות לכל שכיר אחר בעסק (למעט עבור רכיב הפיצויים).  המשמעות היא שניתן להגדיל את ההפקדות לרכיב התגמולים עבור בעל השליטה ובכך להגדיל את החיסכון שלו לפנסיה ולהקטין את ההכנסה החייבת שלו בעסק.

הפקדה לפיצויים מוגבלת לתקרה, בשנת 2023 התקרה עומדת על 13,310 ש"ח בשנה או בחישוב חודשי 1,109 ש"ח בחודש.

ישנם מקרים בהם החברה בוחרת להפקיד לבעל השליטה מעבר לתקרת הפיצויים למרות שהפקדה לא תוכר כהוצאה מוכרת לחברה.
לדוגמא במקרה של חברה המורכבת ממספר שותפים הרוצים לדאוג לחלקם בפיצויים במקרה של פירוק החברה.

צריך לזכור כי השלמת הפיצויים בסיום עבודה נחשבת לחברה כהוצאה מוכרת, עבור בעלי שליטה שאינם מתכננים לפרוש הפקדה על מלא השכר לפיצויים תאפשר להגדיל את החיסכון הפנסיוני ואת הקצבה שיקבלו במסגרת תהליך פרישה מדומה.

בדומה לשכיר ניתן להפקיד גם לבעל השליטה לקרן השתלמות, אך אחוזי ההפקדה לקרן השתלמות לשכיר בעל שליטה שונים מאלה של השכיר הרגיל.

בעוד עבור שכיר רגיל, הפקדה עד לתקרה של 7.5% מהשכר תוכר לחברה כהוצאה מוכרת, עבור שכיר בעל שליטה מוגבלת בתקרה של 4.5% מהשכר.

על בעל השליטה לבצע הפקדה מקבילה בסך 1.5%.